מעילות והונאות
לאחרונה וכפי שהדבר משתקף בפעילות משרד ויצמן יער חקירות קיימת עליה בהיקף
תופעת המעילות וההונאות בחברות מסחריות ובעסקים בינוניים וגדולים.
מאמר זה יעסוק בעיקר בדרך הנכונה שבה יש לטפל בשלב שבו התגלה חשד למעילה או
הונאה.
עימות החשוד מול החשד – האם זה כדאי?
לכאורה מרגע שגילתה הביקורת חשד למעילה או הונאה הדחף האינסטינקטיבי של המגלה
הוא לעמת את החשוד מול החשד ולקבל את תגובתו המידית ולחלופין לגשת מידית
ולהתלונן במשטרת ישראל.
ניסיוננו הרב בתחום מלמד כי שתי הפעולות הנן שגויות ועשויות להסב נזק בלתי
הפיך לסיכוי לקבל מהמועל/ת הודאה ו/או להגיע להיקף האמתי של המעילה או ההונאה
וכן להשבת הכספים שנגנבו.
על פניו נראות שתי ההמלצות שלעיל מנוגדות להגיון של המנהל ו/או המבקר שאיתר את
החשדות לכאורה מול המועל הפוטנציאלי שכן הוא עשוי לסבור ואולי בצדק שקבלת
תגובה מהחשוד תקדם מבחינתו את חשיפת הפרשה ותלונה למשטרה עשויה למצות עם החשוד
את הדין.
התוצאה בפועל
בפועל הניסיון מלמד כי שתי הפעולות יפגעו בסופו של יום בתהליך חשיפת המעילה
ומדוע?
חקירה של חשוד צריכה להיעשות אך ורק בידי חוקר מקצועי כשבאמתחתו מידע רלוונטי
על האירוע.
חשוד שנחקר עשוי להגיב להאשמות שיוטחו בו באחת משתי דרכים.
האחת הודאה חלקית במעשים מינוריים תוך שהוא מנסה להסתיר את ההיקף האמתי של
האירוע.
והשנייה הסתגרות טוטלית מיד עם תחילת התשאול או החקירה ואי שיתוף פעולה
לחלוטין עם הגורם החוקר.
טכניקת החקירה
בכדי להגיע לשלב של ההודאה מהנחקר חייב להיות בידי החוקר מידע אמתי ומדויק שבו
יעשה החוקר המקצועי שימוש בנקודת זמן ספציפית וקריטית.
הנחקר עצמו ברוב המקרים לא תמיד יודע באמת כמה מידע יש בידי החוקר ובשלב זה
מנהל החוקר סוג של משחק פוקר מול הנחקר תוך יצירת מצג לפיו הוא יודע הכל על
האירוע ותוצאותיו.
מדובר בטכניקת חקירה המחייבת מיומנות מקצועית גבוהה תוך הסתייעות בעזרים שונים
תוך כדי ובמהלך החקירה כאשר החוקר יודע "לקרוא" את הנחקר, את שפת הגוף שלו,
ומנהל את החקירה בהתאם.
שימוש מושכל ומדויק של החוקר בנתונים נכונים על נקודת רלוונטיות או קריטיות
באירוע יאפשר במרבית המקרים קבלת הודאה פרטנית מהחשוד תוך עיגון הממצאים בעדות
או בהקלטה סמויה.
חשיפת המעילה בחברת פרטנר
טכניקות חקירה כאלה יושמו על ידי חוקרי ויצמן יער למשל בחשיפת המעילה בפרטנר
חברת תקשורת גדולה שם מצאו חוקרי ויצמן יער שהמועל ניהל חשבונות כפולים מול
ספק מושחת שבתמורה קנה למועל בכספי השוחד נכס (משרד) ובכך ניסה להסתיר את
תשלומי השוחד.
ההודאה שגבו חוקרי ויצמן יער מהחשוד גרמה להרשעתו בתיק הפלילי ולהכרעה חד
משמעית בתיק האזרחי קרי תביעת נזקין שהוגשה בידי החברה אל מול המועל לאחר מכן
פרשיית המעילה בחברת נגב
גם בפרשיית המעילה בחברת נגב שם העלתה חקירת ויצמן יער מעילות בהיקף של
מיליוני שקלים מצד המנכ"ל ועובדים נוספים נאסף טרם חקירת החשודים מידע וחומר
רב שחשיפתו בזמן ובעיתוי הנכונים תוך שימוש באותן טכניקות מול כל נחקר גרמה
לכך שחוקרי ויצמן יער הצליחו לגבות הודאות מפורטות מכל נחקר ולקבל מידע וראיות
על היקף המעילה והשותפים לה ממצאי החקירה שימשו את הרשות לניירות ערך ואת
משטרת ישראל בכתבי אישום שהוגשו נגד המנכ"ל ומעורבים נוספים.
מה קורה בעת הגשת תלונה במשטרה?
ומכאן לשאלת עיתוי התלונה למשטרה ,כפי שמסתבר במרבית המקרים משטרת ישראל
בתחנות השונות אינה ערוכה ולחלופין אין ברשותה כוח אדם מתאים לחקירות הונאה/מעילה
(למעט יחידות איכותיות להב 433 או יחבל).
המשמעות היינה שהחקירה המשטרתית במרבית המקרים לא תנוהל בדחיפות המתבקשת ולרוב
גם לא בידי כוח אדם מקצועי שיתקשה להיכנס לעובי הקורה והיבטים המקצועיים של
העסק הספציפי שבו אירעה המעילה.
במרבית המקרים שבהם לא יומצאו עם התלונה ראיות משמעותיות תומכות ייסגר התיק
מחוסר עניין לציבור או חוסר ראיות מספיקות ולעיתים למרבית האבסורד גם חוסר
אשמה.
השלכות סגירת התיק
לסגירת התיק המשטרתי היבטים משמעותיים הן באפקט ההרתעה מול עובדי הארגון שבו
אירעה המעילה או ההונאה והן בהליכים שינקטו לאחר מכן לגביית הנזק מהמועל.
לפיכך הפניה למשטרה צריכה להתבצע רק בשלבים מתקדמים כאשר כבר יש דו"ח חקירה
המגובה בראיות .
לסיכום
לסיכומם של דברים התגלתה מעילה ראוי ורצוי למנות משרד חקירות רציני לנהל את
תהליך איסוף המידע המקדים וחקירת החשודים.
דוח חקירה שבו ראיות של ממש שיוגש ביחד עם התלונה למשטרה מזרז את הטיפול
המשטרתי ,ויגדיל את סיכוי ההצלחה של הליך הפלילי וניתן יהיה להיעזר בו גם
בהליך האזרחי להשבת סכום המעילה או ההונאה.
לא לכל משרד חקירות יש את הידע והמיומנות הנדרשים לחקירות כאלה ומומלץ לבחור
במשרד שיש לו רקע ורקורד מוכח בחקירות כאלה.
בחירה נכונה וטיפול נכון הם ההבדל שבן הסיכוי להצלחת התהליך או לכישלונו.
אשר ויצמן
(הכותב הנו הבעלים של משרד ויצמן יער חקירות)